קוראים לי הדס זהר. אמא שלי מספרת שכשהייתי בת שנתיים היא באה לקחת אותי הביתה, ואני הצבעתי על השלט ״מעון יום הדסה״ ואמרתי ״הנה השם שלי״.
אני לא יודעת עד כמה הסיפור קרוב למציאות, אבל בשני דברים אני די בטוחה: מבין כל הפונטים העבריים ״הדסה״ הוא החביב עלי ביותר, ועד היום אני לא מפסיקה להסתכל.
זה נכון
או שזה מה שהיא סיפרה גם לך
גם אני זוכרת את זה. לגמרי.
תמי ב.פ
היי הדס, תודה שהגעת לקרא אצלי. שולמית אפפל
תודה לך שולמית. תענוג לקרוא אצלך.