זהר צפוני 11: Tora Urup

P1090134 copy

למרות שהסטודיו של טורה אורופ שוכן במבנה תעשייתי גדול בקופנהגן, הדרך אליו מרגישה כמו אל סוף העולם. הרוח החזקה והטורבינה שהולכת וגדלה ככל שמתקרבים, מרמזות שהוא ממש על קו המים. סטודיו של אמנית זכוכית הוא גן עדן לחובבי פקפקים, אבל זו פגישתנו הראשונה ואני מתאפקת. בקרוב, היא מספרת, יבנו כאן פרוייקט מגורים, והיא תצטרך למצוא סטודיו חדש שיכיל את עשרות קערות הזכוכית, גם את אלה שמאוכסנות בארונות העתיקים שנזרקו ממוזיאון הטבע.

P1090143 copy

Screen Shot 2015-05-24 at 11.11.01 AM

Screen Shot 2015-05-24 at 11.11.25 AM

אנחנו שותות תה יפני בספלים קטנים, והיא ממשיכה ומספרת על מסע ברכת הטראנס – סיבירית, ארבעה גברים צ׳כים שמנפחים זכוכית, ולמה היא חושבת שלקרוא לעצמה אמנית זה מסוכן.

urup

P1090146 copy

P1090158 copy

את הראיון המלא אפשר לקרוא בפורטפוליו

זהר צפוני 10: Anne Fabricius Møller

Screen Shot 2015-04-28 at 10.38.52 AM

אנה פברציוס מולה (Anne Fabricius Møller) היא מעצבת ואמנית המתמחה בהדפסת טקסטיל. על מקורות ההשראה שלה היא מספרת:

״סדרת הבדים המקופלים אינה מלאכת יד נאה במיוחד, אלא יותר קונספט. אני מקפלת את הבדים ומניחה אותם בשמש לפרקי זמן ממושכים: כתוצאה מכך נוצרות שכבות שדוהות ברמות שונות, כך שזו בעצם טכניקה צילומית.

Screen Shot 2015-04-28 at 10.34.54 AM Screen Shot 2015-04-28 at 10.35.04 AM

״הרעיון לעבודה נולד מצירוף של שתי חוויות: ב-1987 נסעתי לדוקומנטה בקאסל עם בעלי המנוח שהיה אמן, חוויה נפלאה ופוקחת עיניים. הכל שם היה גדול, ולאן שלא הסתכלנו ראינו ציורי ענק ופסלים עצומים. בתוך כל זה ראיתי שלושה דפי משרד קטנים תלויים על קיר, חופפים זה את זה, דוהים. זה היה יפה וצנוע מאוד ביחס למה שהלך מסביב. כשחזרנו מקאסל נסעתי לבית הורי לסופשבוע, וכשפתחתי את הווילון הישן הבחנתי שהחשיפה לשמש הותירה עליו פסים דהויים. זה הזכיר לי את העבודה שראיתי בדוקומנטה. אני חושבת שהצירוף בין שתי החוויות הללו גרם לי להתחיל לקפל בדים, ולחקות באופן יזום את מה שקרה באופן ספונטני לווילון בבית הורי״.

Screen Shot 2015-04-28 at 10.34.27 AM

על זאת ועל חיבתה לבולים, דברים שאפשר לעשות עם פרחים ומסורת עיצוב הטקסטיל בדנמרק, אפשר לקרוא בפוסט המלא בפורטפוליו.

Screen Shot 2015-04-28 at 10.35.23 AM

זהר צפוני 02: Designbolaget

 

P1080242

המעצב הגרפי קלאוס דו ( Claus Due) סיפר לי על הרגע החד-פעמי בו פוגשים מישהו לראשונה, ועל האופן בו הוא מהווה מפתח לעבודת העיצוב שבאה בעקבותיו:

״אנחנו לא רואים בעצמנו אנשי אסטרטגיה, אלא עובדים עם אינטואיציה. כשאתה פוגש אנשים בפעם הראשונה אתה יכול לחוש באסתטיקה מהאופן שבו הם יושבים, מתלבשים ומדברים. אם אתה פתוח לפגוש ולהרגיש אותם, יהיה לך קל לעבוד איתם.״

על זאת וגם על ההבדל בין פרסום לעיצוב גרפי, חשיבותו של קונספט ומה צריך לזכור מעצב קטלוגים אפשר לקרוא בפורטפוליו

 

P1080223 copy

זהר צפוני 01: Re-public

Morten

וכך אמר לי מורטן וינדלב (Morten Windelev), בעל הסטודיו לעיצוב Re-Public בקופנהגן:

״הנינוחות והדמוקרטיות שבתוכן אנחנו חיים, יכולות להעיד על כך שחסר לנו משהו בעיצוב, כי אנחנו לא צריכים להלחם על הרעיונות שלנו: אנחנו לא מוכנים לקחת את הסיכוי שלא יאהבו אותנו; תמיד יש תחתינו רשת בטחון; הכל קל מדי; המסקנות אינן חותכות. אין עניין של חיים ומוות, הרי לא תמות כאן מרעב. הכל נקי, נעים לעין, נעים למגע, אפילו הצבעים בחוץ אינם חריפים, אין ביניהם קונטרסט. כשאתה גדל בסביבה רכה, זה מתבטא באופן שבו אתה מעצב״.

הראיון עם וינדלב הוא פרק ראשון מתוך סדרת מפגשים שאני עורכת עם מעצבים דניים, המתפרסמים ב״פורטפוליו״. את הפוסט המלא אפשר לקרוא כאן:

http://byfar.co.il/archives/79485

re-public-studio-3