זהר צפוני 15: Monstrum

ole2

אולה ברסלון נילסן (Ole Barslund Nielsen) מסטודיו Monstrum מתכנן ובונה מגרשי משחקים נפלאים ומלאי דמיון. על האתגרים שעומדים בפניו הוא מספר:

״יש קונפליקט בין הצורך של הילדים באתגרים פיזיים, לבין רצון ההורים לדעת שהם משחקים בבטחה. כדי לספק את הצרכים המנוגדים הללו אנחנו מנסים ליצור מגרשי משחקים שנראים מסוכנים. אם מגרש משחקים נראה מסוכן, הוא מאתגר ומעורר השראה עבור הילדים. כשהסביבה נראית מסוכנת הילד יהיה מודע לבטיחות שלו, ויקח אחריות על המצב (לא שזה תמיד מוצא חן בעיני ההורים…).

״חשוב שילדים ילכו למקומות חדשים ויבחנו את עצמם, ובאתגר טמונה מידה של סכנה. את לא רוצה שהילדים שלך ישחקו רק במקום שטוח; הם לא ילמדו מזה כלום. את צריכה לתת להם את ההזדמנות להפגע ולהתגבר. כמובן שאת לא רוצה שהם ישברו את הצוואר, אבל אם הם שוברים יד זה לא כל-כך נורא. לקיחת סיכונים היא חלק מההתבגרות; להתמודד עם כשלון ולקום שוב״.

KSB_owl_mushroom KSB_owl_4_ Kristinebergs_Slottspark_-_14 KSB_bugs_3

על זאת ועל היחס שבין מגרש המשחקים לעולם האמיתי, איך מתכננים מגרש משחקים שנראה מסוכן, ומה משותף לעבודה שלו ושל הקולנוען לארס פון טרייר, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

P1100149 P1100115 P1100147 P1100139 copy

זהר צפוני 14: Sofie Beier

sofie

סופי בייאר (Sofie Beier); מעצבת פונטים, חוקרת קריאות (legebility) וראשת התוכנית לתואר שני בעיצוב אות והכוונה במרחב באקדמיה המלכותית לאמנות ועיצוב של דנמרק, מספרת מה מייחד את עיצוב האות בדנמרק:
״יש לנו מסורת של שילוט לבניינים שמקורה ברקע האדריכלי של המעצבים, שנובע מהחינוך שלהם בבתי הספר לאדריכלות, ולעומת זאת אין מסורת מפוארת של עיצוב טקסט רץ ואות לספר. מטרת עיצוב האות במסורת הדנית היא שילוט. אני חושבת שיש שפה חזותית דנית שמתאפיינת בשילוב של קשיחות וידידותיות״.

KarloSerif54gif

KarloSans2

KarloSans4

על ההבדל בין עיצוב גרפי לעיצוב אות היא אומרת:

״בעיצוב גרפי אין חוקים; את יכולה לעשות דברים בהרבה צורות וזה בסדר. בעיצוב אות יש הרבה חוקים וכל העניין הוא ללמוד אותם, ואחר כך לשכוח אותם כדי לא להסתבך, ואז פשוט להתחיל לעבוד״.

על זאת וגם על הסיבה שמעצבת פונטים בוחרת לכתוב דוקטורט, על היתרון המקצועי שלה ביחס לחוקרים מסורתיים ועל טיפוס האות האידאלי, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 13: Dark Matters

dark_matters

Lasse Andersen מסטודיו Dark Matters, שמעצב בתנועה עבור מועדונים, מוזיאונים ופרוייקטים אמנותיים, מספר מה חשוב לו בכל סוגי העבודה שבהם הוא מעורב:

״חשוב לי שיהיה שיתוף פעולה טוב עם הלקוח; לעבוד יחד למען מטרה משותפת. ישנם שני קצוות מסוכנים: או שאתה מנסה לדחוף את זה יותר מדי ואז הפרויקט לא מתחיל כמו שצריך, או שאתה מנסה לרצות את הלקוח ואז אתה עובד ללא תשוקה. צריך למצוא את דרך האמצע שבה אתה מציע אפשרויות שונות במקום להיענות לבקשה באופן אוטומטי״.

Den Sorte Skole. Lektion #III (3) på Skuespilhuset.

Densorteskole2

״מה שהכי חשוב זה עם מי אתה עובד; שותפי חלומות יכולים להפוך כל פרויקט לפרויקט חלומות. אם לשותף שלך יש חזון ויש לו מספיק כסף בעבורך, זה נהדר: אתה יכול לעשות כל דבר. פחות חשוב מאיזה תחום. הרי כך זה עובד גם בחיים הפרטיים: אתה לא רוצה להתעסק עם אנשים שמביאים קארמה רעה ואנרגיה שלילית. מה שחשוב זה להיות מוקף באנשים טובים. אם אתה מוצא את השותף הנכון, שיש לו חזון שאפילו לא חשבת עליו, זה יכול להיות מושלם. כשיש סינרגיה אתה מגיע למקום שבו אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה והרעיונות מלבלבים״.

IMG_3484-1600x810 MG_8430 IMG_3350_2-1600x1066 IMG_3209-2x1-1600x1013

על זאת ועל עבודה עם טכנולוגיה חדשה, עיצוב למוזיאונים ועיצוב לאנשים שיכורים, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 12: Oncotype

morten

Morten Westermann מסטודיו Oncotype שמתמחה בעיצוב דיגיטלי עבור מוסדות תרבות, סיפר לי על העקרונות שמנחים את עבודת הסטודיו:

״אחד הדברים החשובים הוא לייצג את התוכן בצורה הטובה ביותר האפשרית. לפעמים זה כרוך בעיצוב מנצנץ מסביב, אבל אנחנו מעדיפים לתת לתוכן לזרוח. לכן כשאנחנו מציגים אוסף באינטרנט, אנחנו לא מתחילים מהחלטות כמו ׳אנחנו זקוקים לכותרת כחולה מגניבה׳, אלא יותר משאלות כמו: מה התוכן במאגר הנתונים הזה? מה אפשר לעשות איתו? השאלות אינן נוגעות לצבע הרקע או לסוג הטיפוגרפיה.

״אנחנו דנים בהבטים האסתטיים רק בסוף הפרויקט, אחרי שקיבלנו את כל ההחלטות הקונספטואליות והכל עובד – כמו אבקת הסוכר שמפזרים על העוגה. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו עושים פרויקטים שצריכים להחזיק מעמד הרבה זמן; אין לנו את המותרות להשתמש בטרנדים, כי לא מספיק שהפונט יהיה עכשווי, הוא צריך להיות רלוונטי גם בעוד עשר שנים. צריך בסיס קונספטואלי טוב, והפונט יהיה יותר כמו בחירה מובנת מאליה עבור הפרוייקט״.

fullscreen_Tilbygningen-computer-og-skulptur fullscreen_Tilbygningen-Korridorerne-forside sheet_skulp001

על זאת ועל עתיד האינטרנט, תהליכי עבודה עם לקוחות ומיהי אשת המפתח שבלעדיה הפרוייקט לא ימריא, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 11: Tora Urup

P1090134 copy

למרות שהסטודיו של טורה אורופ שוכן במבנה תעשייתי גדול בקופנהגן, הדרך אליו מרגישה כמו אל סוף העולם. הרוח החזקה והטורבינה שהולכת וגדלה ככל שמתקרבים, מרמזות שהוא ממש על קו המים. סטודיו של אמנית זכוכית הוא גן עדן לחובבי פקפקים, אבל זו פגישתנו הראשונה ואני מתאפקת. בקרוב, היא מספרת, יבנו כאן פרוייקט מגורים, והיא תצטרך למצוא סטודיו חדש שיכיל את עשרות קערות הזכוכית, גם את אלה שמאוכסנות בארונות העתיקים שנזרקו ממוזיאון הטבע.

P1090143 copy

Screen Shot 2015-05-24 at 11.11.01 AM

Screen Shot 2015-05-24 at 11.11.25 AM

אנחנו שותות תה יפני בספלים קטנים, והיא ממשיכה ומספרת על מסע ברכת הטראנס – סיבירית, ארבעה גברים צ׳כים שמנפחים זכוכית, ולמה היא חושבת שלקרוא לעצמה אמנית זה מסוכן.

urup

P1090146 copy

P1090158 copy

את הראיון המלא אפשר לקרוא בפורטפוליו

זהר צפוני 10: Anne Fabricius Møller

Screen Shot 2015-04-28 at 10.38.52 AM

אנה פברציוס מולה (Anne Fabricius Møller) היא מעצבת ואמנית המתמחה בהדפסת טקסטיל. על מקורות ההשראה שלה היא מספרת:

״סדרת הבדים המקופלים אינה מלאכת יד נאה במיוחד, אלא יותר קונספט. אני מקפלת את הבדים ומניחה אותם בשמש לפרקי זמן ממושכים: כתוצאה מכך נוצרות שכבות שדוהות ברמות שונות, כך שזו בעצם טכניקה צילומית.

Screen Shot 2015-04-28 at 10.34.54 AM Screen Shot 2015-04-28 at 10.35.04 AM

״הרעיון לעבודה נולד מצירוף של שתי חוויות: ב-1987 נסעתי לדוקומנטה בקאסל עם בעלי המנוח שהיה אמן, חוויה נפלאה ופוקחת עיניים. הכל שם היה גדול, ולאן שלא הסתכלנו ראינו ציורי ענק ופסלים עצומים. בתוך כל זה ראיתי שלושה דפי משרד קטנים תלויים על קיר, חופפים זה את זה, דוהים. זה היה יפה וצנוע מאוד ביחס למה שהלך מסביב. כשחזרנו מקאסל נסעתי לבית הורי לסופשבוע, וכשפתחתי את הווילון הישן הבחנתי שהחשיפה לשמש הותירה עליו פסים דהויים. זה הזכיר לי את העבודה שראיתי בדוקומנטה. אני חושבת שהצירוף בין שתי החוויות הללו גרם לי להתחיל לקפל בדים, ולחקות באופן יזום את מה שקרה באופן ספונטני לווילון בבית הורי״.

Screen Shot 2015-04-28 at 10.34.27 AM

על זאת ועל חיבתה לבולים, דברים שאפשר לעשות עם פרחים ומסורת עיצוב הטקסטיל בדנמרק, אפשר לקרוא בפוסט המלא בפורטפוליו.

Screen Shot 2015-04-28 at 10.35.23 AM

זהר צפוני 09: Diffus

diffus

הנה-לואיז יוהנסן (Hanne-Louise Johannesen) היא הסטריונית אמנות דנית, ומישל גוגלילמי (Michel Guglielmi) הוא אדריכל צרפתי. השניים שותפים בסטודיו הדני Diffus, שעוסק בעיצוב ופיתוח טקסטיל אינטראקטיבי. כך הם סיפרו לי על שני העקרונות המרכזיים בעבודתם:

״בדרך-כלל המונח טכנולוגיה מעלה על הדעת מוצר קשיח ונוקשה, ואילו אנחנו מנסים לעשות את ההפך, להשתמש במוליכים רכים; ללא חוטי תיל וללא נחושת, רק ברקמה ובמנורות LED שנראות כמו פנינים קטנות. זהו לבוש שלא הופך את הלובש לאיש סייבר, אלא מתפקד כעור שני, כחלק ממך, כהרחבה של עצמך באופן רך. הטכנולוגיה הופכת לחוויה חושנית.

Diffus Klimakjole

״ממד נוסף של העבודה שלנו הוא השאיפה להראות את הטכנולוגיה ולא להחביא אותה. זאת בניגוד לתפיסה הרווחת של הצורך בקופסה שחורה שבתוכה טומנים את הטכנולוגיה כדי שלא תיחשף, והדיכוטומיה בינה לבין האנלוגיה. למה שבעידן הדיגיטלי לא נתגאה בהצגת הטכנולוגיה כחלק מהמבנה, כפי שנעשה באדריכלות הגותית שהציגה לראווה את הקשתות התומכות? הלא כיום נוכחותן מתקבלת כחלק מובן מאליו מהאסתטיקה הגותית. למה שלא נפתח את הקופסה השחורה ונהפוך אותה לבעלת ערך אסתטי, כפי שנעשה בזמנו באדריכלות של מגדל אייפל?״.

Wall_e_6

את הראיון המלא בו הם מספרים על הקשר בין נשים שהולכות ברחוב לג׳אם סשן, ובין עיצוב טקסטיל ללגו, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

Screen Shot 2015-03-19 at 3.05.00 PM _MG_5070

זהר צפוני 07: Cecilie Manz

ססיליה

המעצבת ססליה מאנץ סיפרה לי: ״בפגישה הראשונה עם הלקוח אני מעדיפה להראות סקיצות שצוירו ביד, כדי לא לקבע דבר. כשאנשים רואים עיבוד ממוחשב הם נוטים לחשוב שכך תראה התוצאה הסופית, ולכן שופטים עניינים ופרטים שטרם נפתרו. יש מי שמשתמש בזה כדי להראות משכנע, אך העבודה טרם הושלמה, ונדרשים עוד כמה צעדים. לכן אני חושבת שבמידה רבה זוהי דרך לרמות את עצמך; הרי טפשי להשלים את העבודה ורק אז להראות אותה ללקוח, אף אחד לא עובד ככה. דברים משתנים במהלך הדרך״.

minuscule_2618-1364_682Mingus-collage---installation-75538_klein-1364_682B-O_Play_A2_Grey_07_1364px_682

את הראיון המלא בו היא מספרת על הקריירה שלה שהתחילה באכזבה, ההבדל בין העיצוב הדני לעיצוב הפיני, ומה היא היתה רוצה לעצב לו היתה גבר אפשר לקרוא בפורטפוליו

חולה_על_זאתP1080867 copyP1080871P1080868 copy

זהר צפוני 04: Kontrapunkt

bo-1

בו לינמן (Bo Linnemann), מייסד סוכנות העיצוב הדנית קונטרפונקט, סיפר לי על האופן בו הוא רואה את תפקידו כמעצב:

״התפקיד שלי כמעצב הוא להפוך את התוצר לרלוונטי ושימושי, לחשוב איך לעצב משהו שלא ישרת רק את מזמין העבודה, אלא יהיה בעל משמעות גם בעבור אחרים. זו צורת העבודה שלנו, ואני מקווה שגם של רוב המעצבים.

״כשאתה עובד בסקטור הציבורי אתה צריך להיות מודע לכך שזו אינה חברה פרטית שבה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אלא עובד בשם כולנו, ולכולנו יש בעלות על המרחב הציבורי. הגיבור הוא המשתמש ולא החברה או המוסד, ומה שחשוב שהתוצר ׳will make sense׳ בעבורו. דברים שנעשים כמו שצריך יאומצו על-ידי הקהל, ואלה שלא ידחו או יתקבלו בחוסר אהדה. כשאתה מעצב שעובד בעבור הציבור יש לך אחריות גדולה. לא מספיק שנעשה רק מה שמצפים מאיתנו. מחובתנו לאתגר את המשתמש, האזרח, להציע לו משהו שהוא לא ציפה לו, וליצור סטנדרט חדש״.

את הראיון המלא בו מספר לינמן על ראשית דרכו כמעצב, כוחו של העיצוב לשנות את המסומן שמאחורי המסמן כפי שקרה בסמל הכתר הדני, והקשר בין עיצוב נורדי לחברת הרווחה הדנית, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

7_DSB_06 7_DSB_05

זהר צפוני 03: Salto & Sigsgaard

P1080353

״הרעיון נבע מהתבוננות במציאות" סיפרו לי קספר סלטו ותומאס סיגסגר. ״אנחנו תמיד מחפשים תשובה אובייקטיבית לשאלה מה נכון לסיטואציה. בניגוד לאמנות שיכולה להיות לגיטימית גם כשהיא חוקרת חומר ומייצרת משהו שלא עובד, אנחנו אף פעם לא נתחיל ממקום שרירותי של התלהבות מחומר מסויים, אחרת זה לא יעבור את המבחן הפרגמטי של העיצוב. השימוש בחומר צריך להיות מוצדק. נשאל מה צריך לעשות, נחקור ונגלה: מה נחוץ כאן? על מה נוח לשבת? על מה אפשר לשבת הרבה זמן? לא נתחיל מהשראה מסויימת. זה אמנם נשמע נוקשה ומתודי, אבל תמיד יש גם מקום לספונטניות.״

s&s-3es&s-3b

את הראיון המלא בו הם מספרים על הכיסא שעיצבו עבר אולם המליאה של האו״ם, תור הזהב של העיצוב הדני, אתיקה מקצועית ויחסי העבודה ביניהם , אפשר לקרוא בפורטפוליו.