זהר צפוני 26: Rasmus Fenhann

rasmus

רסמוס פנהאן הוא בן למתמטיקאי ונכד לנגר אמן. תחומי העניין שספג בבית ניכרים בעבודתו, שמשלבת בין מלאכת יד, תבונת כפיים ודיוק הנדסי. על מה שנעשה מחוץ לכתלי הסטודיו שלו הוא אומר:

״עולם העיצוב הולך ונעשה יותר ויותר מסחרי ולא מצאתי אף יצרן שטוב לעבוד איתו כי הם תמיד מרוכזים בכסף ובהפחתת עלויות; יש הרבה תחרות בעסק הזה. רוב הסטודנטים לעיצוב, כל מה שהם יכולים לעשות זה לתכנן אב טיפוס ולחפש יצרן. לא מתחשק לי להיכנס לעסק הזה; אני אוהב לייצר בעצמי. אולי יום אחד אעשה את זה אם אצליח למצוא שיתוף פעולה טוב״.

alle-samlet-hikari

על זאת ועל איגוד המשוגעים לעבודות עץ, השפעה יפנית ושחזור רהיטים, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

studio

זהר צפוני 24: Rikke Hagen

rikke

המעצבת התעשייתית רקה האגן פתחה ביחד עם עוד 17 קרמיקאיות ומעצבות את חברת הקרמיקה הדנית – מפעל קרמיקה שמבוסס על מודל שיתופי. על ההבדל בין להיות בעלת מלאכה למעצבת היא אומרת:
״בניגוד לבעלת מלאכה, מעצבת תעשייתית אינה מחוייבת לחומר מסויים. במשך עשר שנים עבדתי רק עם זכוכית, אבל הסקרנות הובילה אותי לבדוק האם אני יכולה להשתמש בידע הזה גם בעבודה עם חומרים אחרים. את היכולת לבנות צורה תלת־ממדית ולצקת חומר בטמפרטורה גבוהה אפשר להעביר מחומר לחומר. להתרכז בעבודה עם חומר אחד זה כמו לרכוב על אופניים: את אמנם עושה את זה בקלות, אבל דבקה בדרך מסויימת ויכולה לשכוח איך לפתוח את הראש ולספר סיפורים אחרים״.

Collektion_2

על זאת ועל מפעל הקרמיקה, אסתטיקה סקנדינבית ושפה אישית אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 21: Akiko Kuwahata & Ken Winther

P1110629.jpg

אקיקו קווהטה היא אדריכלית ומעצבת רהיטים יפנית שלמדה אדריכלות, נגרות, ושוב אדריכלות, וקן ווינטר הוא נגר אמן דני שבחר את המקצוע כבר בגיל עשר. על עבודתם המשותפת הם מספרים:

״אנשים מרגישים בהבדל בין הפריטים שאנחנו עושים לבין פריטי העץ שמייצרים בזול רחוק מכאן, ואין להם פיניש. אפשר לעבד עץ ברמה מאוד גבוהה אם משקיעים בזה את הזמן הנדרש, אבל היום אין הרבה אנשים שרוצים לשלם על הזמן הזה. הדברים שלנו נוגעים באנשים במקום לא מודע, כי קודם כל רוצים לגעת בהם, אבל כשהולכים לחנויות העיצוב הגדולות לא רוצים לגעת בעץ, כי עדיין רואים את הסימנים שהותיר המסור. זה לא מושך באותו אופן״.

על חלוקת התפקידים בינהם, מקורות ההשראה וההבדלים שבין העיצוב היפני לעיצוב הדני, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

_MG_1336

P1110645 copyP1110643

זהר צפוני 16: Anne Tophøj

aneetophoj-portrait

"בתחילת שנות ה-90 נסעתי ללמוד עיצוב תעשייתי ב-Pratt Institute בניו-יורק. הלימודים בניו יורק היו שונים מאוד ממה שהכרתי בדנמרק, הגישה שלי לשהות בבית הספר היתה אחרת מזו של רוב הסטודנטים המקומיים: המוטיבציה שלי היתה ללמוד ולהתפתח, לחוות ולהתנסות, בשעה שהם רצו מקצוע להתפרנס ממנו. הם שילמו שכר לימוד גבוה, בעוד שאנחנו בדנמרק לא משלמים בעבור הלימודים שלנו; החיים שלהם היו יותר רציניים, ואהבתי את הרצינות הזאת שבאה לידי ביטוי באיכות העבודות; הם לא היו שם בשביל הכיף אלא כדי ללמוד.
בתום הלימודים הייתי צריכה להכריע אם להשאר בניו-יורק תקופה ארוכה יותר, כמו שרציתי, או לחזור לדנמרק. שהות נוספת בארצות הברית היתה מאלצת אותי לוותר על התמיכה של מערכת הרווחה הדנית, ולהסתדר בכוחות עצמי כמו שעשו עמיתיי האמריקאים. בחרתי לחזור לדנמרק, לקבל על עצמי את תכתיבי המערכת ולזכות בתמיכה כלכלית."

P1100367P1100370 P1100388 copy P1100390 copy

הקרמיקאית אנה טופהוי מספרת על עבודתה, ועל-הדרך פותחת צוהר לסטייט אוף מיינד הדני. על זאת ועל השאלה איך אשת מקצוע יכולה לתפוס עמדה חובבנית, היחס למודרניזם והמוטיבציה שבכשלון, אפשר לקרוא בפורטפוליו.