זהר צפוני 22: Maria Einstein Biilmann

Maria.jpg

מריה אינשטיין בילמן, שביחד עם פיליפ אינשטיין ליפסקי מהווים את The Einstein Couple, מתמחים ביצירת פתיחים לסדרות טלויזיה ובהשקת סרטים. על הראציונל שמאחורי עיצוב כרזה לסרט היא אומרת:

״סרט הוא עבודת אמנות וכשלוקחים פריים מתוך סצנה ושמים אותו על הפוסטר זה לא בהכרח משכנע ויכול לצאת ׳אחד לאחד׳. לפעמים הבמאי עשוי לחשוב שזה מדוייק כי בחרנו את סצנת המפתח, אבל זאת לא תמיד הדרך להגיע אל הקהל שלך״.

1482760_692889037408633_696758686_n1491701_692889030741967_1076290180_n

״הרעיונות תמיד נולדים מן התוכן, אבל הנסיון שלנו בפרסום מלמד שיש פער בין המוצר לבין האופן שבו אנחנו מראים אותו: כשאת מעצבת מודעה לאייפון תציגי אותו במיטבו, לא כמו הדבר השרוט הזה שאני מחזיקה ביד. אותו הדבר בכרזה לסרט: זו אריזת המתנה; ככל שהיא תהיה יפה יותר, כך תרצי יותר לפתוח אותה. אם יש לך סרט נהדר, את חייבת לעשות לו אריזה נהדרת כי אז אנשים יפתחו אותה. אם זה לא יקרה לא ימכרו כרטיסים והסרט ימות, אבל האריזה תמיד נובעת ממה שבפנים״.

על זאת ועל איך אורזים סרט שעדיין לא קיים, מאפייני הקולנוע הדני ואיך מוכרים את לארס פון טרייר, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 21: Akiko Kuwahata & Ken Winther

P1110629.jpg

אקיקו קווהטה היא אדריכלית ומעצבת רהיטים יפנית שלמדה אדריכלות, נגרות, ושוב אדריכלות, וקן ווינטר הוא נגר אמן דני שבחר את המקצוע כבר בגיל עשר. על עבודתם המשותפת הם מספרים:

״אנשים מרגישים בהבדל בין הפריטים שאנחנו עושים לבין פריטי העץ שמייצרים בזול רחוק מכאן, ואין להם פיניש. אפשר לעבד עץ ברמה מאוד גבוהה אם משקיעים בזה את הזמן הנדרש, אבל היום אין הרבה אנשים שרוצים לשלם על הזמן הזה. הדברים שלנו נוגעים באנשים במקום לא מודע, כי קודם כל רוצים לגעת בהם, אבל כשהולכים לחנויות העיצוב הגדולות לא רוצים לגעת בעץ, כי עדיין רואים את הסימנים שהותיר המסור. זה לא מושך באותו אופן״.

על חלוקת התפקידים בינהם, מקורות ההשראה וההבדלים שבין העיצוב היפני לעיצוב הדני, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

_MG_1336

P1110645 copyP1110643

זהר צפוני 20: Simona Maschi

simona

סימונה מסקי (Simona Maschi), מייסדת שותפה ומנכ״לית המכון לעיצוב אינטראקטיבי בקופנהגן (CIID), מספרת:

״אנחנו לא מייצרים מערכות בקרה שמטרתן לאכוף את החוקים ולוודא שאנשים אכן עושים את עבודתם, אלא מתרכזים בשיפור איכות החיים. בשלב העבודה הבא שלנו הייתי רוצה להתרכז באמון כבסיס לעיצוב… דוגמה לכך היא המטרו בקופנהגן: ההנחה היא שקנית כרטיס, אין נקודת ביקורת. כמובן שאחת לכמה זמן יכול לעבור מבקר כרטיסים, אבל זה שונה מאוד מהשיטה במילאנו, פריז או ניו־יורק שמבוססת על בקרה ובידוק. זה יפהפה. יש לי הרגשה שבגלל זה קשה יותר לרמות. אני רוצה לבדוק מה יקרה אם ניישם את הדינמיקה הזאת במקומות אחרים: בתי חולים, בתי ספר, נמלי תעופה; איך יראו החיים, החברה, כמה כסף נוכל לחסוך על כל הבידוק הזה?

״אני יודעת שזה חלום משוגע אבל אני אוהבת את הרעיון הזה: אם נעצב דברים שהם כל־כך נהדרים, והם נותנים כל־כך הרבה ערך לחיים כי הם מבוססים על אמון, אנשים יאמצו אותם. זה החלום שלי״.

מה ההבדלים בין עיצוב מסורתי לחשיבה עיצובית? מהן התמורות שחלו בתחום במהלך השנים? ואילו אתגרים והזדמנויות עומדים בפניו כיום? תשובות לשאלות האלה ולשאלות אחרות אפשר למצוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 19: Casper Heijkenskjöld

casper.jpg
קספר הייקנסקולד (Casper Heijkenskjöld) – מעצב גרפי שנולד וגדל בשבדיה, למד עיצוב גרפי בדנמרק ועובד קופנהגן, מספר על הפער שיכול להווצר בין התוכנית של המעצב לאופן שבו עבודתו מתקבלת על ידי הקהל:

״הלוגו שעיצבתי לסטודיו למחול STEPZ נועד להעביר תנועה וגמישות; התייחסתי אליו כמו אל תמונה בחשיפה ארוכה. בכלל, אני חושב שהאהבה שלי לאנימציה באה לידי ביטוי גם בעיצוב לפרינט. רצינו ליישם את אותו רעיון גם באתר האינטרנט של הסטודיו, כך שתנועת העכבר תצייר את ה׳מריחות׳ של הלוגו. למרות שזה נראה כמו רעיון טוב, חלק מהגולשים חשבו שזו תקלה, ולכן נאלצנו לבטל את זה. זה פקשוש שלנו – חוסר הבנה של קהל היעד. כמעצבים אנחנו אמורים לשים את הרעיונות שלנו במקום שאליו הם שייכים״.


על זאת ועל תהלכי העבודה שלו, חלומותיו המקצועיים וההבדל בין העיצוב הגרפי בשבדיה לדנמרק, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

Glasyr_MIX_03Glasyr_MIX_08

זהר צפוני 17: פול מדסן, norman copenhagen

paulmadsen-portrait.jpg

פול מדסן, מנכ״ל שותף והבעלים של norman copenhagen, מקבל בין 10 ל-12 פניות ביום ממעצבים שרוצים לעצב עבור החברה. הוא מספר כיצד הוא בוחר עם מי לעבוד:

״הבחירה נובעת תמיד מהרעיון שמאחורי המוצר שהם מציגים, ולא נוגעת לגיל, נסיון או מוצא. לא אכפת לנו אם זאת מעצבת מפורסמת, סטודנט או אוטודידקט יצירתי, כל עוד הם מסוגלים להמחיש באופן חזותי מה הם מתכוונים לייצר. הפרזנטציה חשובה מאוד: למרות שאנחנו אנשים יצירתיים בעצמנו ויכולים לדמיין הרבה דברים, מעצבים צריכים את היכולת לעבוד עם טכנולוגיה עכשווית; ככל שנצטרך לדמיין פחות כך ייטב לכולם. אם יש המחשות בתלת ממד שנראות כמו מוצר אמיתי זה עוזר.

״כשיש לך היצע גדול לבחור מתוכו, אתה מחפש את הדרך הקלה שתדרוש ממך להשקיע כמה שפחות זמן ומחשבה, גם אם אתה עלול לטעות לפעמים. אנחנו מוכרים מוצרים שצריכים למשוך אנשים, והמשיכה הראשונית היא המשיכה החזותית. מאחר ואנחנו הנמענים הראשונים, אנחנו אלה שצריכים לחשוב שזה מעניין – בין אם מדובר בצורה, או באופן שבו נעשה השימוש בחומר. אחר כך מתחילים לעבור משלב לשלב: האם ניתן לייצר את זה, מאיזה חומר, מה ההשקעה הדרושה?

״כבר קרה שלמרות שמבחינת המוצר הכל היה בסדר אמרנו לא תודה, כי יכולנו להרגיש שהאופן שבו המעצב עובד או מתנהל כאדם לא מתאימה לנו, וזה לא יסתדר. בין אם מדובר במעצבים, לקוחות או ספקים, אנחנו יכולים לחזות כבר מהמפגש הראשוני איפה זה יסתבך או לא יעבוד, להמשיך הלאה ולחסוך אי-נעימות״.

על זאת ועל טרנדים בעיצוב, אתיקה מקצועית, ותכונות שמאפיינות מעצבים, אפשר לקרוא בפורטפוליו

זהר צפוני 16: Anne Tophøj

aneetophoj-portrait

"בתחילת שנות ה-90 נסעתי ללמוד עיצוב תעשייתי ב-Pratt Institute בניו-יורק. הלימודים בניו יורק היו שונים מאוד ממה שהכרתי בדנמרק, הגישה שלי לשהות בבית הספר היתה אחרת מזו של רוב הסטודנטים המקומיים: המוטיבציה שלי היתה ללמוד ולהתפתח, לחוות ולהתנסות, בשעה שהם רצו מקצוע להתפרנס ממנו. הם שילמו שכר לימוד גבוה, בעוד שאנחנו בדנמרק לא משלמים בעבור הלימודים שלנו; החיים שלהם היו יותר רציניים, ואהבתי את הרצינות הזאת שבאה לידי ביטוי באיכות העבודות; הם לא היו שם בשביל הכיף אלא כדי ללמוד.
בתום הלימודים הייתי צריכה להכריע אם להשאר בניו-יורק תקופה ארוכה יותר, כמו שרציתי, או לחזור לדנמרק. שהות נוספת בארצות הברית היתה מאלצת אותי לוותר על התמיכה של מערכת הרווחה הדנית, ולהסתדר בכוחות עצמי כמו שעשו עמיתיי האמריקאים. בחרתי לחזור לדנמרק, לקבל על עצמי את תכתיבי המערכת ולזכות בתמיכה כלכלית."

P1100367P1100370 P1100388 copy P1100390 copy

הקרמיקאית אנה טופהוי מספרת על עבודתה, ועל-הדרך פותחת צוהר לסטייט אוף מיינד הדני. על זאת ועל השאלה איך אשת מקצוע יכולה לתפוס עמדה חובבנית, היחס למודרניזם והמוטיבציה שבכשלון, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 15: Monstrum

ole2

אולה ברסלון נילסן (Ole Barslund Nielsen) מסטודיו Monstrum מתכנן ובונה מגרשי משחקים נפלאים ומלאי דמיון. על האתגרים שעומדים בפניו הוא מספר:

״יש קונפליקט בין הצורך של הילדים באתגרים פיזיים, לבין רצון ההורים לדעת שהם משחקים בבטחה. כדי לספק את הצרכים המנוגדים הללו אנחנו מנסים ליצור מגרשי משחקים שנראים מסוכנים. אם מגרש משחקים נראה מסוכן, הוא מאתגר ומעורר השראה עבור הילדים. כשהסביבה נראית מסוכנת הילד יהיה מודע לבטיחות שלו, ויקח אחריות על המצב (לא שזה תמיד מוצא חן בעיני ההורים…).

״חשוב שילדים ילכו למקומות חדשים ויבחנו את עצמם, ובאתגר טמונה מידה של סכנה. את לא רוצה שהילדים שלך ישחקו רק במקום שטוח; הם לא ילמדו מזה כלום. את צריכה לתת להם את ההזדמנות להפגע ולהתגבר. כמובן שאת לא רוצה שהם ישברו את הצוואר, אבל אם הם שוברים יד זה לא כל-כך נורא. לקיחת סיכונים היא חלק מההתבגרות; להתמודד עם כשלון ולקום שוב״.

KSB_owl_mushroom KSB_owl_4_ Kristinebergs_Slottspark_-_14 KSB_bugs_3

על זאת ועל היחס שבין מגרש המשחקים לעולם האמיתי, איך מתכננים מגרש משחקים שנראה מסוכן, ומה משותף לעבודה שלו ושל הקולנוען לארס פון טרייר, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

P1100149 P1100115 P1100147 P1100139 copy

זהר צפוני 12: Oncotype

morten

Morten Westermann מסטודיו Oncotype שמתמחה בעיצוב דיגיטלי עבור מוסדות תרבות, סיפר לי על העקרונות שמנחים את עבודת הסטודיו:

״אחד הדברים החשובים הוא לייצג את התוכן בצורה הטובה ביותר האפשרית. לפעמים זה כרוך בעיצוב מנצנץ מסביב, אבל אנחנו מעדיפים לתת לתוכן לזרוח. לכן כשאנחנו מציגים אוסף באינטרנט, אנחנו לא מתחילים מהחלטות כמו ׳אנחנו זקוקים לכותרת כחולה מגניבה׳, אלא יותר משאלות כמו: מה התוכן במאגר הנתונים הזה? מה אפשר לעשות איתו? השאלות אינן נוגעות לצבע הרקע או לסוג הטיפוגרפיה.

״אנחנו דנים בהבטים האסתטיים רק בסוף הפרויקט, אחרי שקיבלנו את כל ההחלטות הקונספטואליות והכל עובד – כמו אבקת הסוכר שמפזרים על העוגה. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו עושים פרויקטים שצריכים להחזיק מעמד הרבה זמן; אין לנו את המותרות להשתמש בטרנדים, כי לא מספיק שהפונט יהיה עכשווי, הוא צריך להיות רלוונטי גם בעוד עשר שנים. צריך בסיס קונספטואלי טוב, והפונט יהיה יותר כמו בחירה מובנת מאליה עבור הפרוייקט״.

fullscreen_Tilbygningen-computer-og-skulptur fullscreen_Tilbygningen-Korridorerne-forside sheet_skulp001

על זאת ועל עתיד האינטרנט, תהליכי עבודה עם לקוחות ומיהי אשת המפתח שבלעדיה הפרוייקט לא ימריא, אפשר לקרוא בפורטפוליו.

זהר צפוני 11: Tora Urup

P1090134 copy

למרות שהסטודיו של טורה אורופ שוכן במבנה תעשייתי גדול בקופנהגן, הדרך אליו מרגישה כמו אל סוף העולם. הרוח החזקה והטורבינה שהולכת וגדלה ככל שמתקרבים, מרמזות שהוא ממש על קו המים. סטודיו של אמנית זכוכית הוא גן עדן לחובבי פקפקים, אבל זו פגישתנו הראשונה ואני מתאפקת. בקרוב, היא מספרת, יבנו כאן פרוייקט מגורים, והיא תצטרך למצוא סטודיו חדש שיכיל את עשרות קערות הזכוכית, גם את אלה שמאוכסנות בארונות העתיקים שנזרקו ממוזיאון הטבע.

P1090143 copy

Screen Shot 2015-05-24 at 11.11.01 AM

Screen Shot 2015-05-24 at 11.11.25 AM

אנחנו שותות תה יפני בספלים קטנים, והיא ממשיכה ומספרת על מסע ברכת הטראנס – סיבירית, ארבעה גברים צ׳כים שמנפחים זכוכית, ולמה היא חושבת שלקרוא לעצמה אמנית זה מסוכן.

urup

P1090146 copy

P1090158 copy

את הראיון המלא אפשר לקרוא בפורטפוליו