אנה פברציוס מולה (Anne Fabricius Møller) היא מעצבת ואמנית המתמחה בהדפסת טקסטיל. על מקורות ההשראה שלה היא מספרת:
״סדרת הבדים המקופלים אינה מלאכת יד נאה במיוחד, אלא יותר קונספט. אני מקפלת את הבדים ומניחה אותם בשמש לפרקי זמן ממושכים: כתוצאה מכך נוצרות שכבות שדוהות ברמות שונות, כך שזו בעצם טכניקה צילומית.
״הרעיון לעבודה נולד מצירוף של שתי חוויות: ב-1987 נסעתי לדוקומנטה בקאסל עם בעלי המנוח שהיה אמן, חוויה נפלאה ופוקחת עיניים. הכל שם היה גדול, ולאן שלא הסתכלנו ראינו ציורי ענק ופסלים עצומים. בתוך כל זה ראיתי שלושה דפי משרד קטנים תלויים על קיר, חופפים זה את זה, דוהים. זה היה יפה וצנוע מאוד ביחס למה שהלך מסביב. כשחזרנו מקאסל נסעתי לבית הורי לסופשבוע, וכשפתחתי את הווילון הישן הבחנתי שהחשיפה לשמש הותירה עליו פסים דהויים. זה הזכיר לי את העבודה שראיתי בדוקומנטה. אני חושבת שהצירוף בין שתי החוויות הללו גרם לי להתחיל לקפל בדים, ולחקות באופן יזום את מה שקרה באופן ספונטני לווילון בבית הורי״.
על זאת ועל חיבתה לבולים, דברים שאפשר לעשות עם פרחים ומסורת עיצוב הטקסטיל בדנמרק, אפשר לקרוא בפוסט המלא בפורטפוליו.