אם תשאלו אותי, האביב הזה מתמשך כבר הרבה יותר מדי זמן על חשבון העונה הלא נכונה. עוד לא תפרנו את התחפושות לפורים ונדמה שאוטוטו כבר ערב פסח. בכל פעם שאני עומדת על הראש, אני רואה את חתיכות הפליימוביל הקטנות ואת האבק שהצטבר מתחת למדפים, ויודעת שעוד מעט לא יהיה מנוס, ונצטרך לעשות גם עם זה משהו. מזל בתולה או לא מזל בתולה, סדר אף פעם לא היה הצד החזק שלי, לפחות לא בכל הנוגע למה שמונח על השולחן ולמה שבורח אל מתחת למדפים.
בזמן האחרון התחלתי לחשוב שאולי בכל זאת יש בדטרמיניזם האסטרולוגי הזה משהו, כי בעצם בתור מעצבת חלק ניכר מסדר היום שלי מוקדש לעשיית סדר. בשביל אחרים. כנראה שככה זה כשאת נכדה של סנדלר – נועדת ללכת יחפה.
בפוסטים הקרובים אספר על ההיבטים האלה בעבודה של מעצבים גרפים באופן כללי, ושלי בפרט: למה צריך שיהיה סדר על הדף, איך עושים סדר בסיפור ואיך עוזרים לייצר סדר במרחב. השארו עמנו.
הדסה קל 
מברוק הדס!
יפה ורלוונטי החיבור בין עיצוב והחיים שמעבר לו (למרות שזו בעצם תגובה לפוסט השני…). הדברים שמתחבאים מתחת למיטה הם נושא לפוסט בפני עצמו…רוצים לשמוע עוד; פוסט מצולם לפי עונות השנה ובו תיעוד החפצים שנמצאו מתחת למיטה (תוך הצגת אינפוגרפיקה של פנים הבית וגרף שמראה באיזה חדר נמצאו הכי הרבה פריטים)…
תודה ניב, לדעתי יש לך פה מניות. ולגבי הבריף: אינפוגרפיקה של אבק זה בהחלט אתגר מסדר גודל שטרם התמודדתי איתו…
בלונדון האבק נעשה יותר נוח…
לא שיש לי אשליות
גם כאן אהיה לבד?